בשנת 1990 נכרת בין "אגד" אגודה שיתופית בישראל בע"מ (להלן: "אגד") לבין קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ (להלן: "קרן הגמלאות") הסכם, לפיו חבר המבקש לפרוש מעבודתו באגד לפני הגיעו לגיל 60 (להלן: "פרישה מוקדמת") ובקשתו אושרה על ידי אגד, ישלם לקרן הגמלאות 20% בתשלום חד פעמי שנקבע בסעיף 29 ג לתקנון קרן הגמלאות (להלן: "חלקו של החבר") ולאחר התשלום האמור תשלם אגד לחבר הפורש מדי חודש בחודשו גמלה תקציבית בשיעור של גמלת הזקנה שהיה החבר זכאי לקבל מקרן הגמלאות בהתאם להוראות התקנון (להלן: "הסכם התשלום"). עוד נקבע בהסכם התשלום כי אגד תהא זכאית לבצע את תשלומי הגמלאות באמצעות קרן הגמלאות, אשר תשמש כשלוחה של אגד.

סמוך לאחר כריתת הסכם התשלום פרשו חברים באגד מעבודתם קודם להגיעם לגיל 60 (להלן: "המבקשים") ובהסכמת אגד ובכפוף לתשלום חלקו של החבר וחתימה על מסמך הסכמה (להלן: "הסכם הפרישה המוקדמת") שילמה אגד באמצעות קרן הגמלאות גמלה תקציבית בהתאם להסכם התשלום, לכל אחד מהם.

קרן הגמלאות היא קרן פנסיה ותיקה אשר נוסדה בשנת 1954, חברים בה חברי אגד בלבד וחישוב הקצבה המשולמת לזכאים מבוסס על צבירה אקטוארית של דמי גמולים ששולמו על ידי אגד והחברים, ופירותיהם.

עקב גירעונות אקטואריים כבדים במערכת הפנסיה הצוברת הוותיקה ובכלל זה בקרן הגמלאות יזמה הממשלה בסמוך לשנת 2003 תכנית להבראת קרנות הפנסיה הותיקות הגירעוניות, במסגרתה הקצתה המדינה לקרנות הותיקות הגרעוניות 80 מליארד ₪, מינתה לקרנות מנהל מיוחד והחילה על קרנות אלה תקנון אחיד שנקבע על ידי המפקח על הביטוח במקום התקנון שהיה תקף עד אז בכל אחת מהקרנות הותיקות הגירעוניות.

ביום 24.9.03 פרסם המפקח על הביטוח תקנון אחיד שתחולתו מיום 1.10.03, וממועד זה בוטל התקנון שהיה תקף עד אז בקרן הגמלאות וזכויות הזכאים נקבעו על פי התקנון האחיד.

ביום 3.7.06 הודיעה גב' יעל אנדורן, המנהלת המיוחדת של קרן הגמלאות לאגד, כי המבקשים אשר פרשו מאגד בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם התשלום אינם גמלאים של קרן הגמלאות, ולפיכך אינם זכאים לקבל גמלת זקנה עד אשר יגיעו לגיל 67, הוא גיל הפרישה החל עליהם על פי הוראות התקנון האחיד.

כן הודיעה המנהלת המיוחדת לאגד כי תפסיק לשלם למבקשים גמלה אם אגד לא תעביר לה סכום של 35,776,496 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה לכיסוי עלות הקצבאות ששילמה למבקשים, והתחייבות לתשלום עלות הקצבאות עד הגיע המבקשים לגיל הפרישה בהתאם לתקנון האחיד.

בין קרן הגמלאות, אגד וגופים נוספים התנהל משא ומתן בקשר עם דרישת קרן הגמלאות, אולם בסופו של דבר לא שילמה אגד לקרן הגמלאות את הסכום הנדרש לתשלום הגמלאות התקציביות למבקשים.

בנובמבר 2006 שלחה קרן הגמלאות למבקשים מכתבים בהם התריעה כי בכוונתה להפסיק לשלם להם גמלאות תקציביות עד הגיעם לגיל 67, או לחילופין להתחיל ולשלם להם קצבת זקנה מוקדמת תוך הפחתה של סכום הגמלה לה היו זכאים על פי התקנון האחיד בשיעור שבין 15% עד 30%.

בתובענה שלפני עותרים המבקשים להצהיר כי המבקשים הם גמלאי קרן הגמלאות החל מיום פרישתם מאגד אשר קדם ליום 1.10.03, וכי החלטות קרן הגמלאות שלא לשלם את קצבאותיהם עד הגיעם לגיל 67 ולחשב את קצבאותיהם של המבקשים לפי הוראות התקנון האחיד, אינן כדין.

 

לחילופין עותרים המבקשים להצהיר:

א.    כי קרן הגמלאות ואגד הטעו את המבקשים עת חתמו על הבקשה המצורפת להסכם התשלום, ומשכך הסכם התשלום בטל, ובהתאם פרשו המבקשים על פי הוראות התקנון הישן של קרן הגמלאות.

ב.    כי קרן הגמלאות ואגד הטעו את המבקשים עת חתמו על הבקשה המצורפת להסכם התשלום, ומשכך יש ליתן להסכם התשלום את המשמעות שייחסו לו המבקשים.

ג.     כי המבקשים חתמו על הבקשה המצורפת להסכם התשלום עקב טעות ומשכך הבקשה עליה חתמו בטלה והמבקשים פרשו על פי הוראות התקנון הישן.

ד.    כי אם הסכם התשלום בטל, אזי על פי תכליתו, בטלות זו מתייחסת אך ורק להסדר התשלומים בין אגד לבין קרן הגמלאות שלשמו נעשה הסכם התשלום.

ביום 7.6.07 הוריתי לבעלי הדין לטעון לעניין פרשנות הסכמי הפרישה המוקדמת שנערכו בין אגד לבין כל אחד מהמבקשים, וביום 12.7.07 השלימו בעלי הדין את הגשת הטיעונים לעניין זה.

טענות המבקשים

המבקשים מונים כ - 1000 איש אשר פרשו מאגד בפרישה מוקדמת לפי הסדר בו נקבע כי מעת פרישתם ועד הגיעם לגיל 60 יקבלו קצבה מאגד ומהגיעם לגיל 60 יקבלו קצבה מקרן הגמלאות. כ - 400 איש מבין המבקשים (להלן: "קבוצה א") עברו את גיל 60 ובמועד הגשת התובענה עמדה קרן הגמלאות להפסיק את תשלום קצבתם או להפחיתה ב - 15% - 30% למשך כל ימי חייהם. כ - 600 איש מבין המבקשים (להלן: "קבוצה ב") טרם הגיעו לגיל 60 וצפויים להמשיך ולקבל קצבה על פי ההסדר שנקבע בהסכם התשלום עד הגיעם לגיל 60, אז יהיה מעמדם כמעמד המבקשים בקבוצה א.

הסכם התשלום, נועד להסדיר את אופן העברת התשלום הקבוע בסעיף 29ג לתקנון קרן הגמלאות מאגד לקרן הגמלאות. בהתאם הסכם התשלום מהווה חלק בלתי נפרד מתקנון קרן הגמלאות ואין בו כדי לגרוע ממעמדם של עובדי אגד אשר פרשו בפרישה מוקדמת ושילמו לקרן הגמלאות את חלקו של החבר מראש. לפיכך יש לראות במבקשים גמלאיה של קרן הגמלאות ממועד פרישתם.

בעת כריתת הסכמי הפרישה המוקדמת בין אגד לבין כל אחד מהמבקשים אשר פרש בפרישה מוקדמת התכוונו הצדדים שאגד תשלם להם גמלה תקציבית עד הגיעם לגיל בו יהיו זכאים לגמלת זקנה מקרן הגמלאות. לפיכך, יש לפרש את הסכמי הפרישה באופן המחייב את אגד בתשלום קצבאות המבקשים עד למועד בו תשתכלל זכאותם לקצבה מקרן הגמלאות, בהגיעם לגיל 67.

טענות קרן הגמלאות

על פי סעיף 29ג לתקנון קרן הגמלאות זכות לגמלה לחבר שטרם מלאו לו 60 שנה מותנית בתשלום חד פעמי אותו אמורים היו לשלם אגד והעובד הפורש. התשלום החד פעמי שהיה על אגד לשלם לא שולם לקרן הגמלאות, וממילא על פי הוראות תקנון קרן הגמלאות לא היו עובדי אגד אשר פרשו מעבודה בטרם הגיעו לגיל 60 זכאים לגמלה.

על פי הסכם התשלום שימשה קרן הגמלאות שלוחה של אגד לתשלום הקצבאות לעובדי אגד שפרשו בפרישה מוקדמת, מבלי שנטלה על עצמה התחייבות כלפי עובדים אלה.

על פי הוראות סעיף 82 לתקנון האחיד יחולו הוראות התקנון האחיד על חבר שזכאותו לגמלה לא התגבשה עובר ליום 1.10.03. לפיכך, חלות על המבקשים הוראות התקנון האחיד לפיהן יהיו המבקשים זכאים לגמלת זקנה בהגיעם לגיל 67.

לעניין פרשנות הסכמי הפרישה המוקדמת מצטרפת קרן הגמלאות לעמדת המבקשים.

טענות אגד

בסעיף 66 לתקנון קרן הגמלאות נקבע כי אגד וקרן הגמלאות יחתמו על הסכם בדבר הסדרת הזכויות והחובות בין הצדדים וכל תיקון בהסכם שצורף לתקנון דינו כדין תיקון התקנות ויהיה חלק בלתי נפרד מתקנון קרן הגמלאות. בהסכם שצורף לתקנון קרן הגמלאות עוגנה חובתה של אגד לשלם את התשלום החד פעמי הקבוע בסעיף 29 לתקנון קרן הגמלאות. הסכם התשלום נועד לתקן ולהסדיר את המימון המוסכם בהסכם שצורף לתקנון מבלי שחלוקת המימון בין אגד לבין החבר הפורש שונתה, והוא נעשה בידיעת כל הגורמים המעורבים ו/או מעוניינים, ולפיכך יש לראותו כחלק בלתי נפרד מתקנון קרן הגמלאות. בהתאם, תומכת אגד במתן הסעד המבוקש נגד קרן הגמלאות.

בסמוך לשנת 1998 בקשה אגד לשלם לקרן הגמלאות תשלום חד פעמי במקום פריסת התשלומים הקבועה בהסכם התשלום, אולם פנייתה לאגף שוק ההון במשרד האוצר לא נענתה.

עובר לאישור הרפורמה בקרנות הפנסיה הותיקות הגירעוניות, התחייב הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מר אורי יוגב בפני ועדת הכספים של הכנסת, כי לא יראו הסכמי פרישה מוקדמת כהסכמים חריגים שיבוטלו במסגרת הסדר קרנות הפנסיה הותיקות בכפוף להתקיימותם של תנאים אותם פירט, לפיכך יש לראות בהתחייבות זו התחייבות שלטונית ברת אכיפה לפיה אין בהחלת התקנון האחיד כדי לפגוע בזכויותיהם של המבקשים.

 

לאחר החלת התקנון האחיד נהגה קרן הגמלאות במבקשים כמי שזכאים לגמלה בהתאם לסעיף 82ג לתקנון האחיד, ורק שנתיים לאחר מכן החלה להעלות טענות באשר למעמדם של המבקשים. בכך יש כדי לתמוך במסקנה שהמבקשים הינם גמלאי קרן הגמלאות.

עובר לפרישתו חתם כל אחד מעובדי אגד אשר פרש בפרישה מוקדמת על הסכם פרישה מוקדמת ובהתאם לסעיף 8 להסכם ויתר החבר הפורש על כל טענה כלפי אגד. ממילא, מנועים המבקשים מלהעלות כעת טענה נגד אגד בקשר עם פרישתם המוקדמת.

אגד מקיימת את התחייבותה על פי הסכם התשלום והסכמי הפרישה המוקדמת והיא שילמה ו/או משלמת את קצבאות העובדים אשר פרשו בפרישה מוקדמת עד הגיעם לגיל 60.

בבשא 2018/03 שלמה מלכה ואח' נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (נספח פסיקה/1 לתשובת אגד) (להלן: "עניין שלמה מלכה"), קבע בית המשפט: "איני מוצאת שיש להטיל על "אגד" את חובת תשלום גמלה עד הגיעו של החבר הפורש לגיל 67, שכן חובה כזו לא נטלה "אגד" על עצמה, והיא אינה נגזרת מהתחייבותה לשלם גמלה חודשית על פי הסכם הגמלאות התקציביות..."

בתיק העיקרי בעניין שלמה מלכה (ת.א (ת"א) 2297/03), נקבע: "ההסכם קובע כי אגד תשלם גמלאות תקציביות עד גיל 60. מה יקרה בטווח הגילאים שבין 60 לגיל 67, האם בשנים אלו לא יזכו התובעים לגמלה כלל?

התובעים ביקשו "קיום בקירוב" של התחייבות אגד, אך דומני שלא התכוונו שאגד תשלם 7 שנות גמלאות, בנוסף למה שהתחייבה עת היה קיים התקנון הישן."

מהאמור בעניין שלמה מלכה עולה כי בית המשפט נדרש לפרשנותו של הסכם הפרישה המוקדמת וקבע כי לא מוטלת על אגד חובה לממן גמלאות לפורשים לאחר גיל 60.

הסכם התשלום והסכמי הפרישה המוקדמת נערכו בנסיבות בהן נקלעה אגד לקשיי נזילות ורצונה לפרוס את התשלום אותו אמורה הייתה לשלם לקרן הגמלאות עם פרישת כל אחד מהמבקשים עד הגיע כל אחד מהם לגיל 60. לפיכך אין זה סביר שבעת עריכת הסכמי הפרישה המוקדמת הסכימה אגד ליטול על עצמה התחייבות מכבידה וגדולה מזו שהייתה אמורה ליטול על עצמה לפי תקנון קרן הגמלאות הישן. לפיכך, יש ליתן למונח גיל 60 אשר נקבע כמועד בו תסתיים חבותה של אגד לשלם גמלה למבקשים את המשמעות המילולית הפשוטה אליה התכוונו הצדדים בעת כריתת הסכמי הפרישה.

 

דיון

בכתב טיעוניה מיום 7.6.07 העלתה אגד טענות מקדמיות בדבר הרחבת חזית. נוכח החלטתי מיום 7.6.07 איני רואה לנכון לפרט טענות אלה ולשוב ולדון בהם.

 

 

אחריות קרן הגמלאות

א.    סעיף 29 לתקנון קרן הגמלאות אשר חל במועד כריתת הסכם התשלום, קובע (נספח ב):

 

"גמלאות זקנה

א. חבר שחדל להיות חבר במפעל לרגל היות בן 65 שנה זכאי הוא בהתאם לתקנות אלו לגמלה חודשית לכל ימי חייו בשעור של 71% מהמשכורת (להלן: "גמלת חובה").

ב. חבר שהגיע לגיל 60 והפסיק חברותו במפעל מרצונו הוא ובאישור המפעל יהיה זכאי לגמלה חודשית בשעור של 71% מהמשכורת למשך כל ימי חייו (להלן: "גמלת רשות").

ג. חבר שחדל להיות חבר במפעל אחרי שמלאו לו 55 שנה, וטרם מלאו לו 60 שנה, והוא יוצא לגמלה לפי סעיף זה יהיה זכאי על ידי תשלום חד פעמי, אשר 80% ממנו ישולמו ע"י המפעל בהתאם להתחייבות המפעל ו - 20% ממנו ישולמו ע"י החבר עצמו - כמפורט להלן, לקבל גמלה של 71% מהמשכורת לכל ימי חייו.

להלן שיעור התשלום:

...

ד. חבר שחדל להיות חבר במפעל שמלאו לו 51 שנה וטרם מלאו לו 60 שנה והוא היה חבר במפעל או באחת האגודות השיתופיות שקדמו למפעל, או היה שכיר קבוע במפעל או באחת האגודות האמורות, במשך 30 שנה עד היום שבו הוא מבקש לצאת לגמלה לפי פסקה זו, יוכל על ידי תשלום חד פעמי בשיעור המתאים כמפורט להלן בפסקה זו, אשר ישולם על ידי המפעל לחברה בהתאם להתחייבות המפעל, לזכות בגמלה מלאה בשעור של 71% מהמשכורת.

להלן שיעורי התשלום:

...

ה. חבר שחדל להיות חבר במפעל, אחרי שמלאו לו 46 שנה וטרם מלאו לו 55 שנה....

..."

מהאמור לעיל, עולה כי למעט גמלת החובה לה היו זכאים עובדים שפרשו מאגד בגיל 65 וגמלת הרשות לה היו זכאים מי שפרשו מאגד בהסכמתה בהגיעם לגיל 60, הותנתה הזכות לגמלת זקנה בתשלום חד פעמי שנקבע בכל אחת מהחלופות בסעיפים 29ג, 29ד ו - 29ה, אותו אמורים היו לשלם אגד והעובד הפורש קודם הגיעו לגיל 60.

במועד פרישתו של כל אחד מהמבקשים לא שילמה אגד לקרן הגמלאות את התשלום החד פעמי הקבוע בסעיפים 29ג, 29ד ו - 29ה. לפיכך ובהתאם לתנאי תקנון קרן הגמלאות שהיה תקף בעת פרישתו של כל אחד מהמבקשים, לא היו המבקשים זכאים לגמלת זקנה מקרן הגמלאות.

ב.    בהסכם התשלום (נספח ד), נקבע כדלהלן:

"...

והואיל ותשלומו של התשלום החד פעמי כאמור לעיל הינו תנאי לזכאות החבר הפורש לקבלת גמלאות זקנה מהקרן כאמור;

והואיל וביצוע התשלום החד פעמי ע"י אגד בגובה השתתפות המפעל, בשל פרישת חבר לגימלאות, מכבידה על אפשרותה של אגד לאשר פרישת חברים לגמלה, חרף זכאותם לכך;

והואיל ואגד הציעה לקרן כי במקום תשלום השתתפות המפעל לקרן היא תיקח על עצמה, במקום הקרן, התחייבות לשלם לחבר הפורש גימלאות תקציביות בגובה ובזמנים כפי שהיה החבר מקבל מהקרן לפי סעיף פרישתו הרלבנטי, אילו שולמה על ידי אגד לקרן השתתפות המפעל בגינו, וזאת עד הגיע החבר לגיל 60 שנה;

...

3.3 הגימלאות התקציביות שתשלם אגד לחבר כאמור בפסקה 3.2 לעיל יבואו במקום הגימלאות שהיה על הקרן לשלם לחבר, אם הייתה אגד משלמת את סכום השתתפות המפעל, והקרן לא תהא חייבת בתשלום גמלאות זקנה לחבר כזה בגין אותה תקופה."

עובר לפרישתו המוקדמת מאגד חתם כל אחד מהמבקשים על הסכם הפרישה המוקדמת (נספח ד1), ובין היתר הסכים כי:

 

"הגמלאות התקציביות שאקבל מ"אגד" באות במקום הגמלאות החודשיות שהייתי זכאי להן מאת הקרן על פי סעיף הפרישה, אם היה "אגד" משלם בגיני לקרן את תשלום המפעל...

בגין התקופה בה אקבל גמלאות תקציביות, לא אהיה זכאי לכל גמלה שהיא מקרן הגמלאות."

נמצא שחובת התשלום החד פעמי כתנאי לזכות לקבלת גמלת זקנה מקרן הגמלאות הייתה מעוגנת במסמכים בהם הוסדרו היחסים בין אגד לבין קרן הגמלאות ובמסמכים בהם הוסדרו היחסים בין המבקשים לאגד, באופן שכל אחד מהמבקשים ידע והסכים שבנסיבות פרישתו מאגד אין הוא זכאי לגמלת זקנה מקרן הגמלאות.

לכך יש להוסיף, כי בסעיף 5 להסכם התשלום הוסכם כי שמורה לאגד הזכות לבחור בין החלופה הקבועה בהסכם התשלום, קרי תשלום קצבה לחברים הפורשים בפרישה מוקדמת, או לשלם לקרן הגמלאות את סכום ההשתתפות החד פעמי. בכך יש כדי ללמד שההסדר הקבוע בהסכם התשלום שונה מהסדרי הפרישה הקבועים בתקנון קרן הגמלאות.

 

נוכח האמור לעיל, איני סבור שנכון לייחס משקל למסמכים שנערכו בשלב מאוחר יותר על ידי מי מהאנשים שעסקו בעניין ו/או לאמירות שנאמרו בקשר עם מעמדם של המבקשים (נספחים ה ו - ו). כך גם איני רואה לנכון לזקוף לחובת קרן הגמלאות את הסכמתה להמשיך ולשלם למבקשים קצבאות תקציביות לאחר שהגיעו לגיל 60 בהתאם להסדר שנקבע בהסכם התשלום, כדי לא להותירם ללא מקור הכנסה.

טענת המבקשים, לפיה שילם כל אחד מהחברים את חלקו בתשלום החד פעמי ובהתאם זכאי הוא למלוא הזכויות הקבועות בסעיף 29 לתקנון קרן הגמלאות, אינה מקובלת עליי. עובר לפרישתם המוקדמת ידעו המבקשים כי אינם זכאים לגמלת זקנה מקרן הגמלאות משום שאגד לא העבירה לקרן הגמלאות את התשלום החד פעמי הקבוע בסעיף 29 לתקנון קרן הגמלאות. בנסיבות אלה, הוסכם בין כל אחד מהמבקשים לבין אגד כי בכפוף לתשלום 20% מהתשלום החד פעמי הקבוע בסעיף 29 לתקנון קרן הגמלאות תשלם אגד לחבר הפורש גמלה תקציבית ששיעורה זהה לגמלת הזקנה שהייתה משתלמת לחבר הפורש אילו היה זכאי לגמלת זקנה מקרן הגמלאות. קרי, מדובר בהסדר בין אגד לבין כל אחד מהמבקשים בדבר התנאים לתשלום גמלה תקציבית על ידי אגד, אשר מלבד ההסכמה בדבר השוואת תנאי ההסדר לתנאים הקבועים בתקנון קרן הגמלאות אינו קשור לתקנון קרן הגמלאות ו/או לקרן הגמלאות.

טענת אגד לפיה הסכם התשלום מהווה חלק בלתי נפרד מתקנון קרן הגמלאות בהתאם לסעיף 66 לתקנון קרן הגמלאות, אינה מקובלת עליי. ראשית, מהותו של ההסדר המעוגן בהסכם התשלום חורג מהוראות תקנון קרן הגמלאות כפי שפורט לעיל. שנית, סעיף 66 לתקנון קרן הגמלאות קובע במפורש כי "ההסכם הנ"ל שהעתקו מצורף לתקנות אלה יהיה חלק בלתי נפרד מתקנות החברה", קרי הסכמת החברים המעוגנת בתקנון קרן הגמלאות מתייחסת להסכם שצורף לתקנון קרן הגמלאות (נספח אגד/1) כחלק בלתי נפרד מהתקנון וממילא אין היא מתייחסת להסכם שלא נזכר בסעיף 66 ולא צורף לתקנון.

 

לפיכך, אני קובע כי כל אחד מהמבקשים אשר פרש מאגד בפרישה מוקדמת בהתאם להסכם התשלום והסכמי הפרישה שנכרתו בינו לבין אגד לא היה זכאי לגמלה מקרן הגמלאות.

ג.     בסעיף 82 לתקנון האחיד, מאוקטובר 2003 (נספח קרן/8), נקבע:

 

"תחילה, תחולה והוראות מעבר:

א.    תחילתן של הוראות תקנון זה במועד הקובע.

ב.    ב. מי שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה מהקרן הוא החודש הקובע או חודש מאוחר יותר, יחולו לגביו הוראות התקנון כפי שיהיו מזמן לזמן, והן בלבד.

ג.     ..."

בפרק ההגדרות בתקנון האחיד, נקבע:

"החודש הקובע - חודש אוקטובר 2003."

מהאמור לעיל, נמצא שהוראות התקנון האחיד יחולו על חבר בקרן הגמלאות שלא היה זכאי לקצבה מהקרן קודם לחודש אוקטובר 2003.

 לפיכך אני קובע כי הוראות התקנון האחיד חלות על חבר שפרש מאגד בפרישה מוקדמת בהתאם להסכם התשלום והסכמי הפרישה המוקדמת שנערכו בינו לבין אגד וטרם הגיע לגיל 60 בחודש אוקטובר 2003, באופן המזכה אותו בגמלת רשות בהתאם להוראות סעיף 29 ב לתקנון קרן הגמלאות הישן.

 

ד.    נוכח תוכנו של הסכם הפרישה המוקדם עליו נדרש כל אחד מהמבקשים לחתום עובר לפרישתו מאגד (נספח ד1), לפיו אישר כל אחד מהמבקשים כי ידוע לו שאגד אינה משלמת לקרן הגמלאות את התשלום החד פעמי המזכה אותו בגמלת זקנה בהתאם להוראות סעיף 29ג או החלופות האחרות הקבועות בסעיפים 29ד ו - 29ה לתקנון קרן הגמלאות, כי הגמלה התקציבית תשולם לו על ידי אגד וכי אינו זכאי לגמלת זקנה מקרן הגמלאות, איני מקבל את טענת המבקשים לפיה בעת כריתת הסכמים אלה הוטעו על ידי אגד ו/או קרן הגמלאות ו/או כי אגד ו/או קרן הגמלאות נהגו שלא בתום לב עובר לכריתת ההסכמים בינם לבין כל אחד מהמבקשים.

ועוד. משנמצא שבפני המבקשים הוצג מצג מלא בדבר מעמדם של המבקשים לאחר פרישתם, איני מקבל את טענת המבקשים לפיה נהגו אגד וקרן הגמלאות ברשלנות כלפי המבקשים.

 

ה.    אין ספק שעובר לכריתת ההסכמים בין אגד לכל אחד מהמבקשים הסתמכו הצדדים על ההוראה הקבועה בסעיף 29ב לתקנון קרן הגמלאות לפיה כל חבר הפורש מאגד בפרישה מוקדמת אשר יגיע לגיל 60 יהיה זכאי לגמלת רשות מקרן הגמלאות מבלי שאגד ו/או החבר הפורש יצטרכו לשלם לקרן הגמלאות תשלום כלשהו כתנאי לתשלום גמלה זו. אלא שמשהוחל התקנון האחיד על קרן הגמלאות התבטלו הוראות תקנון קרן הגמלאות הישן ועמן ההוראות הקבועות בסעיפים 29א ו - 29ב באופן שהגיל המזכה את החברים בקרן בקצבת זקנה השתנה בהתאם לקבוע בסעיף 9 ובנספח א לתקנון האחיד. בכך, יש פגיעה בזכויות המבקשים, אולם פגיעה זו עוגנה כדין בפרק ז1 לחוק חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, שמטרתו לטפל בגירעון האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות, כדי להביאן לאיזון אקטוארי בין היתר באמצעות שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים, ראה סעיף 78א לחוק. לעניין זה אין המבקשים מופלים לרעה ביחס לחברים אחרים בקרן אשר במועד כניסת הוראות התקנון האחיד לתוקף לא היו זכאים לקצבת זקנה.

 

ו.     אפשר שהתוצאה המתקבלת מעוררת אי נוחות הנובעת מחוסר השוויון בין חברי אגד שיצאו לפרישה מוקדמת והגיעו לגיל 60 בטרם נכנסו הוראות התקנון האחיד לתוקפן לבין המבקשים, במיוחד בהתחשב בכך שאלה גם אלה שילמו את הסכומים שאמורים היו לשלם כתנאי לזכותם לקבל קצבת זקנה מקרן הגמלאות כבר עם פרישתם, אילו הייתה אגד משלמת את הסכום החד פעמי שהיה עליה לשלם לקרן הגמלאות. לטעמי, הנטל להסיר את חוסר השוויון האמור רובץ על אגד, אשר העדיפה משיקוליה היא שלא לשלם לקרן הגמלאות את התשלום החד פעמי ובכך שללה מהמבקשים מעמד של גמלאי קרן הגמלאות באופן שהתברר בדיעבד כפגיעה בזכותם לקבל גמלת זקנה בהגיעם לגיל 60.

 

אחריות המדינה

ז.     טענת אגד לפיה יש בדברים שאמר מר אורי יוגב, הממונה על התקציבים והמפקח על הביטוח, בישיבת ועדת הכספים של ההכנסת מיום 22.5.03 (אגד/7 ו - אגד/8) משום הבטחה שלטונית לפיה לא יראו הסכמי פרישה מוקדמת כהסכמים חריגים שיבוטלו במסגרת הסדר קרנות הפנסיה הותיקות, אינה מסייעת למבקשים או לאגד. ככל שיש בדברים אלה הבטחה בדבר הכרה בהסכמי פרישה מוקדמת שנערכו על ידי מפעלים שונים, הותנתה הבטחה זו ברכישת זכויות באיזון אקטוארי מלא. כזאת, לא נעשה על פי הסכם התשלום ו/או הסכמי הפרישה המוקדמת על פיהם בחרה אגד לשלם גמלה תקציבית לעובדים הפורשים במקום לרכוש להם זכויות בקרן הגמלאות באמצעות התשלום החד פעמי שנקבע בסעיף 29 לתנאי קרן הגמלאות.

דרישת המבקשים לחייב את המדינה לממן את עלות תשלום קצבאות הזקנה של המבקשים בתקופה שבין הגיעם לגיל 60 ועד הגיעם לגיל בו יהיו זכאים לגמלת זקנה מקרן הגמלאות, אינה מקובלת עליי, משום שהיא חותרת תחת התכלית שלשמה גובשה תכנית הרפורמה בקרנות הפנסיה הותיקות, אינה מתיישבת עם הוראות הדין ויש בה כדי להפלות בין חברים בקרנות הפנסיה הותיקות בעלי מעמד זהה ו/או להפלות לטובה את אגד אשר בחרה שלא לשלם את התשלום החד פעמי עבור המבקשים לעומת מעסיקים אחרים המצויים במצב דומה. לכך יש להוסיף, כי בהתאם להמלצות ועדה ברשות השופט מנחם גולדברג, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, החליטה הממשלה לממן עלות כספית הכרוכה בהפיכת פורשים מוקדמים, בהם המבקשים, לפנסיונרים בקרן הפנסיה בה הם מבוטחים בהגיעם לגיל 65 במקום גיל 67 הקבוע בתקנון האחיד.

 

אחריות אגד

ח.    בסעיף 4 להסכם הפרישה המוקדמת, נקבע:

"עם הגיעי לגיל 60 ***, יפסקו תשלומי הגמלאות התקציביות מ"אגד" ואהיה אז זכאי לקבל גמלאות חודשיות מאת הקרן על פי סעיף הפרישה בתקנון הקרן, שלפיו בקשתי לפרוש."

בין המבקשים לבין אגד נטושה מחלוקת באשר למשמעות שיש ליתן להוראות הסעיף האמור. לשיטת אגד יש ליתן לאמור בסעיף 4 את המשמעות המילולית הפשוטה, קרי בהגיע החבר הפורש בפרישה מוקדמת לגיל 60 מגיעה לסיומה החובה של אגד לשלם לחבר הפורש בפרישה מוקדמת גמלה תקציבית. לשיטת המבקשים, אין ליתן למונח "עם הגיעי לגיל 60" את המשמעות המילולית הפשוטה, אלא משמעות לפיה התחייבה אגד לשלם לחבר הפורש גמלה תקציבית עד הגיעו לגיל בו יהיה זכאי לגמלה מקרן הגמלאות.

ט.    היוזמה לעריכת הסכם התשלום והסכמי הפרישה המוקדמת הייתה של אגד, אשר בהתאם להסכם שנערך במרץ 1989 בינה לבין ממשלת ישראל (נספח ג) התחייבה לבצע תכנית הבראה בשל משבר כלכלי אשר איים על המשך קיומה (סעיף 17 לתצהירו של אמנון מנדלאווי, המצהיר מטעם אגד).

הסכם התשלום והסכמי הפרישה המוקדמת נועדו לאפשר לאגד להוציא עובדים לפרישה מוקדמת מבלי שיהיה עליה להפריש מראש מאות אלפי ₪ בגין כל עובד להבטחת הגמלה המגיעה לו על פי תנאי קרן הגמלאות (סעיף 21 לתצהירו של אמנון מנדלאווי), כפי שצויין במבוא להסכם התשלום: "ביצוע התשלום החד פעמי ע"י אגד בגובה השתתפות המפעל, בשל פרישת חבר לגמלאות, מכבידה על אפשרותה של אגד לאשר פרישת חברים לגמלא, חרף זכאותם לכך;"

משהתבררו נסיבות כריתת הסכמי הפרישה המוקדמת בין אגד לבין כל אחד מהמבקשים, עלינו לבחון מה היו המטרות של הצדדים להסכמי הפרישה ובהתאם לקבוע כיצד היו הצדדים מחלקים את הסיכון שבשינוי תנאי הזכאות לגמלה באופן שבו הזכאות לגמלה נדחתה עד לגיל 67, כפי שארע, בהתחשב בכך שמדובר בצדדים הוגנים הפועלים בתום לב.

מטרתו של כל אחד מהמבקשים הפורש בפרישה מוקדמת מאגד הייתה להבטיח שתהיה לו גמלה חודשית, ממועד פרישתו ולמשך כל חייו וחיי שאריו הזכאים לגמלה בהתאם לתנאי קרן הגמלאות. בהתאם, הסכים כל אחד מהמבקשים לשלם באופן מיידי את הסכום אותו היה עליו לשלם לקרן הגמלאות כדי להבטיח את זכותו לגמלה. בהתחשב במטרה זו של כל אחד מהעובדים אשר פרשו מרצון, סביר להניח שאילו בעת כריתת הסכם הפרישה המוקדמת היה נודע לעובד כי בהתאם לתנאי הסכם הפרישה המוקדמת מגיל 60 עד גיל 67 לא יהיה זכאי לגמלה כלשהי, לא היה מסכים להתקשר בהסכם הפרישה המוקדמת. תמיכה למסקנה זו, ניתן למצוא בסיפא של סעיף 4 להסכם הפרישה המוקדמת בה צויין "ואהיה אז זכאי לקבל גמלאות חודשיות מאת הקרן...". קרי, בעת עריכת הסכם הפרישה המוקדמת התכוונו מנסחי ההסכם, ובבודאי העובד, שההסדר המעוגן בהסכם יבטא את כוונתם להבטיח שהעובד יקבל גמלה חודשית כל ימי חייו וחיי שאריו הזכאים לכך על פי תנאי קרן הגמלאות. כך במיוחד בהתחשב בעובדה שעם פרישתו מאגד מפסיק העובד להיות חבר אגד, זכויותיו באגודה נפדות ואין לו דרך חזרה (סעיף 28 לתצהירו של אמנון מנדלאווי).

לאגד, אשר ניהלה קרן גמלאות סגורה שנועדה לרווחת עובדי אגד הפורשים, היו מספר מטרות. מצד אחד, ביקשה לגרום לפרישתם של עובדים מרצון כדי לצמצם את ההוצאה הכרוכה בהעסקתם. בנוסף ביקשה אגד להימנע מההוצאה החד פעמית שהייתה כרוכה בפרישת עובדים בהתאם לתנאי קרן הגמלאות, ויחד עם זאת ביקשה אגד לדאוג שעובדיה הפורשים מוקדם ייהנו מתנאי פרישה הדומים לתנאים של פורשים מאגד שהם גמלאי קרן הגמלאות. נוכח מטרותיה אלה, אפשר שאגד כמעסיק סביר והוגן הנתון בנסיבות בהן הייתה נתונה אגד בעת כריתת הסכמי הפרישה המוקדמת, הייתה מוכנה ליטול על עצמה התחייבות לשלם לכל אחד מהעובדים הפורשים גמלה תקציבית עד הגיעו לגיל 67 ובלבד שלא יוטל עליה נטל כספי הכרוך בתשלום חד פעמי מיידי של הסכום אותו הייתה חייבת לשלם לקרן הגמלאות עם פרישת כל אחד מהמבקשים או להמשיך ולשלם משכורת לעובדים שאינם חיוניים לה ומכבידים על קופתה.

תמיכה לנכונותה של אגד, בזמן אמת, לשלם גמלה תקציבית לעובד הפורש אף מעבר לגיל 60 בהתאם לתנאי קרן הגמלאות, ניתן למצוא בהערה המתייחסת לרישא של סעיף 4 להסכם הפרישה המוקדמת, לפיה: "תתכן תוספת במספר חודשים ע"פי חישוב אקטואר הקרן.". קרי, אגד לא הגבילה את התחייבותה לשלם גמלה תקציבית עד לגיל 60 באופן מוחלט, אלא הסכימה לשלם גמלה תקציבית אף מעבר לגיל 60 מקום שזכותו של העובד לגמלה מקרן הגמלאות קמה לאחר גיל 60.

י.     לטענת אגד, יש באמור בהערה לרישא של סעיף 4 להסכם הפרישה המוקדמת כדי ללמד שבמקום בו ראו הצדדים לנכון הסכימו לשנות את התקופה בה חייבת אגד לשלם לעובד הפורש גמלה תקציבית ומקום שלא עשו כן, אין אלא להסיק שלא התכוונו לשנות מהאמור ברישא של סעיף 4 בהסכם הפרישה המוקדמת.

טענה זו אינה מקובלת עליי. השינוי המתואר בהערה לרישא של סעיף 4 בהסכם הפרישה המוקדמת הוא שינוי אותו צפו הצדדים להסכם. משאין טוען שהצדדים להסכם הפרישה המוקדמת צפו את השינוי בתקנון קרן הגמלאות באשר להעלאת הגיל המזכה בגמלה לגיל 67, אין ללמוד מההערה לרישא של סעיף 4 את שמבקשת אגד ללמוד.

יא.   לטענת אגד, בכריתת הסכמי הפרישה התכוונה אגד לממן לחבר הפורש גמלה תקציבית בסכום שישתווה לסכום השתתפותה החד פעמי לפי תקנון הקרן, בין אם השתתפות זו מסתיימת בגיל 60 ובין אם בגיל מעט מאוחר יותר בכפוף לתחשיב אקטואר קרן הגמלאות שנעשה לגבי כל פורש.

 

אפשר שבנסיבות שהיו ידועות לאגד בעת כריתת הסכם התשלום והסכמי הפרישה המוקדמים ביקשה אגד לפרוס את התשלום אותו היה עליה לשלם לקרן הגמלאות באופן מיידי עם פרישת עובד בפרישה מוקדמת ובהתאם לתנאי קרן הגמלאות. ברם לצד תכלית זו ביקשה אגד לצמצם את הוצאותיה על ידי עידוד פרישתם של עובדים לא חיוניים מבלי לפגוע בזכותם לגמלת פרישה בהתאם לתנאי קרן הגמלאות. נמצא, שבבסיס כוונתה של אגד להתקשר בהסכם התשלום והסכמי הפרישה המוקדמת עמדו מספר מטרות ולא רק המטרה עליה מצביעה אגד.

ההחלטה שניתנה בבשא 20818/03 מלכה שלמה ואח' נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (צורף כפסיקה/1 לתשובת אגד), ניתנה במסגרת הליך ביניים והקבוע בה אינו מהווה סוף פסוק אף לגבי הצדדים לה, וממילא אין בה כדי לבסס את טענתה של אגד.

יב.   נוכח המטרות של כל אחד מהמבקשים ואגד כאמור לעיל, נראה שבעת ניסוח סעיף 4 להסכם הפרישה המוקדמת לא התכוונו הצדדים להותיר עובד שפרש על פי תנאי הסכם האמור ללא גמלה מקום שעל פי תנאי קרן הגמלאות לא היה זכאי לגמלה. לפיכך, יש ליתן למונח "עם הגיעי לגיל 60", משמעות לפיה התחייבה אגד לשלם לעובד הפורש גמלה תקציבית עד הגיעו לגיל בו יהיה זכאי לגמלה מקרן הגמלאות, אשר באותה עת היה ידוע כגיל 60 ועל כן צויין.

יג.    אוסיף, כי נוכח הנסיבות והמטרות העומדות בבסיס עריכת הסכמי הפרישה המוקדמת ובהתחשב בכך שמדובר בחוזה הקושר בין כל אחד מהמבקשים לבין אגד ביחסים ארוכי טווח, אשר מטבעו אינו כולל הוראות שיש בהן כדי להסדיר שינויי נסיבות שלא נצפו על ידי הצדדים לו, מתיישבת הפרשנות שלעיל עם עקרון תום הלב, לפיו, אין להסכים כי העובדים אשר הסכימו להסדר המעוגן בהסכמי הפרישה המוקדמת יוותרו מחוסרי גמלה בגיל 60, בעוד אגד אשר יזמה את עריכת ההסכמים האמורים בשל קשייה הכלכליים תפרוק מעליה את החובה לדאוג לגמלאיה תוך הסתמכות על פרשנות דווקנית.

יד.   בעניין שלמה מלכה, דן בית המשפט (כבוד השופטת נורית אחיטוב), בעניינם של שישה מעובדי אגד אשר ביקשו לפרוש בסמוך לשנת 2003 בהתאם להסכם התשלום ותנאי הסכמי הפרישה המוקדמת עליהם חתמו עובר להודעת אגד על התנגדותה לפרישתם בשל החלת התקנון האחיד החל מאוקטובר 2003. בתביעתם תבעו התובעים שם, להצהיר על תוקפם של הסכמי הפרישה המוקדמת עליהם חתמו, כי התקנון האחיד שחל על קרנות הפנסיה הותיקות אינו חל עליהם, כי על הממונה על שוק ההון ועסקי הביטוח במשרד האוצר להתקין שינויים בתקנון האחיד שיאפשרו את יציאת התובעים לפרישה מוקדמת החל מיום 1.10.03 וכי על אגד לתקן את התקנון הסוציאלי שלה באופן שיאפשר לתובעים לצאת לפרישה מוקדמת בתנאים שהיו בתוקף ביום חתימת ההסכמים עם התובעים.

בין היתר, דן בית המשפט בעניין שלמה מלכה בתחולתם של הסכמי הפרישה המוקדמת במנותק מתקנון הקרן, ומצא כי ביטול התקנון הישן שומט את הבסיס לקיומם של הסכמי הפרישה המוקדמת שנערכו בין אגד לבין כל אחד מהתובעים שם. אכן, בפסק הדין ייחס בית המשפט להוראות הסכם הפרישה המוקדמת משמעות המתיישבת עם טענת אגד לפיה חיובה לשלם גמלה תקציבית מסתיים בהגיע העובד הפורש לגיל 60, אולם ככל הנראה בנסיבות העניין שם, לא מצא בית המשפט צורך לעסוק בפרשנות ההסכם האמור בהרחבה אם בכלל, והתייחס למשמעות הוראות ההסכם על פי פשוטן. על כן, אין באמור בפסק הדין בעניין שלמה מלכה כדי לשכנעני לשנות ממסקנתי באשר לפרשנות שיש ליתן לסעיף 4 להסכמי הפרישה המוקדמת.

טו.   מהטעמים שפורטו לעיל אני קובע כי בהסכמי הפרישה שנכרתו בין כל אחד מהמבקשים לבין אגד הוסכם שאגד תשלם לכל אחד מהמבקשים גמלה תקציבית עד הגיעו לגיל בו יהיה זכאי לקצבת זקנה על פי תנאי קרן הגמלאות.

טז.  בסעיף 8 להסכמי הפרישה המוקדמת, נקבע:

"אני מאשר כי בקשה זו נחתמה על ידי בהבנה והסכמה מלאה ולא תהיה לי תביעה או טענה כנגד אגד ו/או קרן הגמלאות בקשר לגמלאותי, שאינה תואמת האמור בבקשתי זו."

משמצאתי שעל פי הפרשנות הראויה של הסכמי הפרישה המוקדמת שבין המבקשים לבין אגד זכאי כל אחד מהמבקשים לגמלה תקציבית עד הגיעו לגיל בו יהיה זכאי לגמלה מקרן הגמלאות, אין באמור בסעיף 8 להסכמי הפרישה כדי להועיל לאגד.

 

סוף דבר

התובענה נגד משיבים 1 ו 3 - 5 נדחית.

הנני מצהיר כי בהסכמי הפרישה המוקדמת (נספח ד1) שנכרתו בין כל אחד מהמבקשים לבין אגד התחייבה אגד לשלם לכל אחד מהמבקשים גמלה תקציבית עד הגיעו לגיל המזכה אותו לגמלה בהתאם לתנאי תקנון קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ, כפי שיהיו מעת לעת.

כן, הנני מצהיר כי על כל אחד מהמבקשים לשלם לאגד את שיעור השתתפות העובד כפי שנקבע בסעיף 29 לתקנון קרן הגמלאות הישן לתקופה שמגיל 60 ועד הגיעו לגיל המזכה אותו לגמלה על פי תנאי קרן הגמלאות.

משיבה 2 תשלם למבקשים את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך 100,000₪.

המבקשים ביחד ולחוד ישלמו למשיבה 1 את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪.

המזכירות תמציא עותק מפסק דין זה לב"כ הצדדים בפקסימיליה.

 

 

ניתן ביום י"א אב, תשס"ז (26 יולי, 2007) בלשכה.