עב' (חיפה) 2838/04 - בנימין שטרן נ' קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ (בניהול מיוחד)מחוזי עבודה חיפה

עב' (חיפה) 2838/04

בנימין שטרן

נ ג ד

קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ (בניהול מיוחד)

 

בית הדין האזורי לעבודה - חיפה

[12.05.2006]

 

השופטת דלית גילה

 

בשם התובע - עו"ד מיקי הוכמן

בשם הנתבעת - עו"ד אלישע שור ועו"ד ליפז יאיר

 

פסק דין

 

1.    בתביעה זו מבקש התובע, מר בנימין שטרן (להלן - התובע), לקבל סעדים הצהרתיים חלופיים, שהם - הצהרה על זכותו לפתוח בהליכים לקבלת פנסיית נכות מהנתבעת, קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ (להלן - קג"מ וגם הקרן), או - חידוש חברותו בקג"מ במעמד חבר "פעיל" במקום חבר "מוקפא".

2.    נציגי ציבור הוזמנו לדיון ולא התייצבו; כדי לא לדחותו הוא נשמע לפני, בהסכמה, בהעדרם.

3.    העובדות, בעיקרן, אינן שנויות במחלוקת ואלה הן:

א.    התובע עבד בתחום החינוך ובוטח בקג"מ על ידי מעסיקיו, במספר תקופות:

(1)  1/73 - 8/74          -           ע"י רשת עמל;

(2)  12/81 - 10/95      -           ע"י ויצו;

(3)  9/96 - 8/97          -           שוב ע"י רשת עמל.

ב.    ב-9/97 עבר התובע לעבוד ברשת המכללות עתיד (להלן - עתיד) ובחר להמשיך להיות מבוטח בקג"מ, כעמית עצמאי.

ג.     בתקופת עבודתו בעתיד - 9/97-8/01 - בוטח התובע בקג"מ ע"י עצמו. עתיד הפרישה עבורו את דמי הגמולים לקג"מ, אך, לא באופן סדיר.

ד.    בתחילת ספטמבר 2001 פוטר התובע והגיש תביעה נגד עתיד, לביטול פיטוריו ולתשלומים שונים (עב 3024/01, אזורי חיפה, להלן - התביעה נגד עתיד).

ה.    מחודש 9/01 לא הועברו לקג"מ דמי גמולים בגין התובע.

 

ו.     ביום 14.2.02 פנה התובע במכתב לקג"מ, בו הודיע על קיום התביעה נגד עתיד ובקש למנוע פגיעה בזכויותיו עד לסיום הדיון המשפטי בה, שכן - כפי שכתב - עם ביטול פיטוריו יחוייב המעביד בהשלמת זכויותיו ובינתיים לא יוכל לשלם מכיסו את התשלומים הנדרשים.

ז.     התובע המשיך להתכתב עם קג"מ ולנהל שיחות טלפוניות עם בעלי תפקידים בה, לשם ברור ענייניו; בין היתר, נכתב ביום 19.5.02 מכתב מקג"מ אל התובע בדבר זכויותיו בקרן, אשר מפאת מרכזיותו במחלוקת שלפנינו נביאנו במלואו:

"בהמשך לשיחתנו הטלפונית ומכתבך ולאחר בדיקה, הרינו להביא לידיעתך כי תשלום דמי הגמולים בעדך התחלנו לקבל ממכללת עתיד מחודש ספטמבר 1997.

מאחר והתשלומים מתחילת עבודתך הועברו באיחור, ערכנו בזמנו חשבון דמי גמולים בתוספת ריבית פיגורים והודענו למעסיקך, מאחר ולא הועברה הריבית הופחת חודש שוטף (לאחר שהודענו שנאלץ להפחית הזכויות במכתבנו מיום ה-26 ביוני 2000).

ערכנו חשבון לחוב שלא שולם בזמנו והוא מסתכם כיום בסך 2,021.75 ₪.

לידיעתך הפסקנו לקבל תשלום מספטמבר 2001 וכתוצאה מכך בוטלו זכויותיך לגבי ביטוח נכות ושאירים.

הפסקת תשלומים לקרן מביאה להקפאת זכויות ולהפסקת הביטוחים כחבר פעיל.

במידה וחידוש החברות ייעשה בתקופה שלאחר 3 חודשים ועד ל-24 חודשים יראו את מועד חידוש החברות כמועד תחילת החברות, לעניין צבירת תקופת אכשרה לביטוח נכות ושאירים.

הפסקת תשלומים לקרן ותיקה לתקופה העולה על 24 חודשים אינה מאפשרת הצטרפות מחדש לקרן ותיקה כלשהי.

נא טיפולך.

לשירותך בכל עת."

 

(להלן - מכתב הזכויות).

ח.    ביום 29.5.02 השיב התובע לקג"מ על מכתב הזכויות וציין, כי מכתב זה מאשר את הידוע לו, שעתיד מעבירה לקג"מ תשלומים באיחור ובחסר, ולדעתו - על קג"מ לשמור על זכויותיו ולתבוע את השלמת הסכומים מעתיד.

ט.    ביום 20.6.02 נענה התובע ע"י קג"מ, כי היו פניות לעתיד, שטרם זכו למענה. בהזדמנות זו חזרו ובקשו מהתובע לדאוג להסדר זכויותיו החל מספטמבר 2001, כאמור במכתב הזכויות.

י.     ביום 31.7.03 היתה עוד פניה של התובע לקג"מ, הפעם בבקשה לקבל נתונים לצורך פתיחת תיק לפרישה מוקדמת.

יא.   קג"מ פנתה לגופים שונים על מנת לבדוק אם התובע צבר זכויות המקנות החלת הסדר רציפות עם קג"מ וקודם שהשיבה קג"מ לתובע על פניה זו כתב אליה שוב, ביום 19.2.04, והעלה - לראשונה - בקשה מפורשת לזמנו לועדה רפואית על מנת לבדוק את בקשתו לפרישה מוקדמת לגמלאות, מטעמי בריאות.

 

יב.   ביום 25.3.04 ענתה קג"מ לתובע, כי מאחר שעברו יותר מ-24 חודשים ממועד התשלום האחרון לקרן (9/01), הוקפאו זכויותיו, על כן - קג"מ לא יכולה להתייחס לבקשתו לקבלת קצבת נכות.

יג.    זו ההחלטה אותה תוקף התובע בתביעה שלפנינו, שהוגשה ביום 8.8.04 (כערעור).

4.    טענות התובע, בתמצית:

קג"מ, כמוסד פיננסי, חייבת כלפיו בחובות נאמנות וגילוי מוגברות, מכוחן היה עליה ליידע אותו, מבעוד מועד, על הנזק שייגרם לו כתוצאה מהפסקת תשלום דמי הגמולים בגינו. ההודעה הראשונה מקג"מ נשלחה אליו במכתב הזכויות, מיום 19.5.02, מועד בו כבר בוטלו זכויותיו לביטוח נכות ושאירים, לכן - על קג"מ לשאת בתוצאות רשלנותה ולראותו כחבר "פעיל" בקרן ולא כחבר "מוקפא", למרות שחדל לשלם דמי גמולים, ויש להעמידו בפני ועדה רפואית, אשר תדון בבקשתו לצאת לפנסיה מוקדמת מסיבות בריאות.

מוסיף התובע וטוען, כי אילו היתה קג"מ מודיעה לו על תוצאות הפסקת התשלום כבר לאחר החודש הראשון בו פסקו תשלומי הגמולים, היינו - באוקטובר 2001 (במקום במאי 2002), היה משלם מייד את חלק המעסיק ואת חלקו, ובלבד שלא ישאר לא מבוטח [סעיף 5 לתצהירו, ת/1, ועדותו בעמוד 6].

לטענתו, משלא התריעה קג"מ בפניו, בתוך שלשת החודשים הקריטיים מאז הפסקת התשלומים, כי בתום 3 חודשים ללא תשלום יבוטל ביטוחו בפנסיית נכות ושאירים, רשאי הוא לראות עצמו כמי שזכאי לבקש פנסיית נכות, על אף שלא השלים תשלום דמי הגמולים. לדברי התובע, מאז שהתקבל לעבודה ועד יום הפסקת עבודתו מצבו היה כזה שוועדה רפואית היתה יכולה לקבוע שאינו כשיר לעבודה [עמוד 6 לפרוטוקול, למטה].

5.    תמצית טענות קג"מ:

קג"מ הינה חברה מוגבלת בערבות, הפועלת בהתאם למטרות המצויינות בתזכיר ובתקנון ההתאגדות שלה ובכפוף להוראות הדין. ביום 1.10.03 נקבע תקנון חדש, הוא התקנון האחיד, אולם, עד יום 30.9.03 עמד בתוקפו התקנון הקודם - "הלכות הגמלאות" - והוא שחל על התובע [נספח נת/16, לתצהיר הנתבעת - נ/1 (להלן - התקנון)].

קג"מ היא "קופת גמל לקצבה" וככזו - זכויות וחובות עמיתי הקרן ייקבעו רק על-פי תקנונה. בהיותה קרן פנסיה הדדית, ללא כוונת רווח, כל כספי הקופה משותפים לכלל החברים ומוחזקים בנאמנות ע"י קג"מ, תוך שוויוניות והדדיות ולמטרה סוציאלית, לפיכך, כל מבוטח יקבל, כשיארע אירוע ביטוחי, את המגיע לו מהקופה הכללית לפי תקנון הקרן, כפי שיהיה בתוקף אותה עת.

במועדים הרלבנטיים לתובע, קבעו סעיפים 91-99 לתקנון, את התנאים בהם יימשך ביטוחו של חבר שעבודתו במוסד נפסקה. במקרה כזה יחשב "חבר יחיד" ועליו חובת תשלום חלקו וחלק המעביד. התובע היה מודע לכך שחובת התשלומים חלה עליו - מתחילת עבודתו בעתיד ועל אחת כמה וכמה עם סיומה - אך, הוא לא דאג לשלם את דמי הגמולים לשם שמירת זכויותיו, אף לאחר שקג"מ התריעה בפניו, שוב ושוב, על הפגיעה הצפויה בזכויותיו; במועד בו פנה על מנת לקבל פנסיית נכות - כבר לא היה זכאי לכך, הואיל וחברותו בקג"מ הוקפאה ללא אפשרות חידוש, נוכח משך הזמן בו לא שולמו בגינו דמי גמולים, החל מחודש 9/01.

 

דיון והכרעה

 

6.    אין חולק שעתיד - מקום העבודה האחרון של התובע - אינו מעסיק המבטח את עובדיו בקג"מ ואינו "מוסד" הסתדרותי, כהגדרתו בתקנון. התובע אישר, כי ב-9/97, עת עבר מרשת עמל לעבוד ברשת עתיד, ניתנה לו אפשרות לבחור את ביטוחו והוא בחר להמשיך את הביטוח בקג"מ [עמוד 3 לפ', למטה]. מצב כזה מוגדר בתקנון כ"חבר יחיד" ובסעיף 98, שם, נקבע, כי דמי הגמולים המלאים (חלק העובד וחלק המעביד) ישולמו לקרן ע"י החבר.

7.    התובע היה מודע לחובתו לשאת במלוא דמי הגמולים בתקופת עבודתו בעתיד, על מנת לשמור על רצף זכויותיו בקג"מ, וכן לעובדה, שבמהלך השנים, עוד לפני הפסקת עבודתו בעתיד, היו שיבושים בהעברת הסכומים הנדרשים מעתיד לקרן, שהיו עלולים לפגוע בזכויותיו. הדבר אושר על ידו בחקירתו הנגדית [עמוד 4 לפ', למעלה], ועולה גם ממכתביו לקג"מ, ובמיוחד מכתב מיום 29.5.02 [נספח נת/7 ל-נ/1], בו מציין התובע, כי כבר ביום 17.1.99, בוטלו זכויותיו בקרן והוא נדרש לבצע את התשלומים ישירות לקג"מ, בשל אי העברת דמי גמולים לשנת 1998 ע"י עתיד [וראו גם בנספח נת/2, בסעיף 3, ולהלן].

8.    תשלום דמי גמולים לקרן הוא תנאי בסיסי לשם קבלת תשלומי פנסיה מקג"מ, בהתקיים שאר התנאים המזכים בתשלום זה או אחר ע"פ התקנון. כבר ב-9/01, עת פוטר התובע מעתיד, ידע, כי הופסקו התשלומים השוטפים של דמי הגמולים בגינו לקג"מ והדבר עלול לפגוע בזכויותיו בקרן. התובע לא השלים עם פיטוריו, הגיש ביום 16.9.01 את התביעה נגד עתיד וכחלק מהסעדים בה ביקש להשיבו לעבודה וגם לחייב את עתיד בתשלום הפרשות לקרן פנסיה עד 31.8.02 [ראו: כתב התביעה נגד עתיד, בנספח נת/1 ל-נ/1].

9.    התובע לא מצא לנכון - במקביל - להבטיח את רציפות זכויותיו בקג"מ ע"י תשלום דמי הגמולים (הן חלק העובד והן חלק המעביד) מיום פיטוריו ועד להכרעה במחלוקת בינו לבין עתיד, ובמקום לדאוג שיבוצע התשלום השוטף, לשם שמירה על רצף הזכויות בקרן, בחר לבקש מקג"מ להתחשב במצבו, מתוך הנחה - לא מבוססת - כי בסוף התביעה נגד עתיד היא תחוייב לשאת בתשלומים אלה במקומו. במכתבו אל קג"מ מיום 14.2.02 [נספח נת/2 ל-נ/1], מדווח התובע על תביעתו בעניין פיטוריו שלא כדין, לדעתו, מבהיר שניהל מו"מ עם עתיד לתשלום זכויותיו, ללא הצלחה, ושהוא חושש מכך שיש תקופות חסרות בקרן; לכן כתב:

"לאור האמור, אודה לכם באם תואילו -

א.    למנוע פגיעה בזכויותי עד לסיום ההליך המשפטי והכרעת ביה"ד בנושא פיטורי (עם ביטול פיטורי יחוייב המעביד בהשלמת כל זכויותי).

ב.    להתחשב בעובדה, שמאז ספטמבר 2001 איני מקבל כל שכר עבודה שהוא ועל כן לא אוכל לשלם, בינתיים, מכיסי את התשלומים הנדרשים ..."

10.  בקשותיו של התובע לא נענו ע"י קג"מ והוא חזר ופנה אל הקרן בכתב, ביום 6.5.02 [נספח נת/4 ל-נ/1], ובקש לקבל אישור לטענותיו כלפי עתיד. תשובה ישירה לשאלה שהעלה בפניה זו קבל התובע ביום 15.5.02 [נספח נת/5 ל-נ/1], ממחלקת הפסקת חברות בקג"מ, וביום 19.5.02 נשלח אליו מכתב הזכויות, ממדור חברים יחידים בקג"מ, ובו הועמד התובע מפורשות על משמעות הפסקת התשלומים לקרן מ-9/01 ואילך.

11.  כזכור - טענתו המרכזית של התובע כנגד קג"מ היא, כי לא הודיעו לו לפני מכתב הזכויות, שיאבד את זכויותיו לביטוח נכות ושאירים, ולו היו עושים כן, בעוד מועד, היה מזדרז ומשלם מייד את הדרוש, הן את חלקו והן את חלק המעסיק, כדי לא לפגוע בזכויותיו - אינני מקבלת טענה זו.

 

12.  ראשית - כבר במכתבו מיום 14.2.02 הבהיר התובע לקג"מ, כי לא יוכל לשלם מכיסו את התשלומים הנדרשים [ראו ציטוט לעיל]; שנית - במכתב הזכויות הוסבר לתובע, כי יוכל לחדש את חברותו עד ל-24 חודש ממועד הפסקת התשלומים, ויחודש גם ביטוח נכות ושאירים, עם תקופת הכשרה חדשה, אולם, הדבר לא גרם לתובע להתחיל לשלם את דמי הגמולים, כדי להבטיח את ביטוחו והוא לא דאג לביצוע תשלום כלשהו מאז ועד עתה, אלא, נתן שיחלפו אותם 24 חודשים ללא תשלום דמי הגמולים, שלאחריהם - כפי שנכתב במפורש במכתב הזכויות - לא מתאפשרת הצטרפות מחדש לקרן ותיקה כלשהי; ושלישית - תגובתו המיידית של התובע על מכתב הזכויות היתה הפניית אצבע מאשימה אל עתיד ואל קג"מ, ובמכתבו מיום 29.5.02 [נספח נת/7 ל-נ/1] פרט את פיגורי ההפרשות מטעם עתיד, גם בעבר, וטען שעל קג"מ מוטלת חובה לשמור על זכויותיו ולוודא שהמעביד מעביר תשלומים. בכל הכבוד לתובע, במועד ההתכתבות עם קג"מ כבר לא היה במעמד של "עובד" בעתיד, פיטוריו לא בוטלו וכל חובת התשלום לקג"מ - אם רצה התובע בהמשך ביטוח כלשהו - היה מוטלת על כתפיו והוא ידע זאת, אבל, נהג כבת יענה וחיכה שדמי הגמולים ישולמו יש מאין.

13.  התובע מתעלם מאחריותו למצבו, יתכן שמתוך אמונה בצדקת דרכו ועקב רצונו העז לבטל את פיטוריו, ברם, כל עוד לא שונה המצב העובדתי - שהחל מ-9/01 לא היה התובע מועסק ולא שולמו דמי גמולים בגינו לקג"מ - היה על התובע, לו רצה להמשיך בביטוחו בקג"מ, לדאוג לביצוע התשלומים ולא לטמון ראשו בחול, ולקוות שמישהו אחר ישא בעול הכספי של הבטחת זכויותיו, הקרן או עתיד, רק משום שהוא סבור שיש "להתחשב במצבו".

14.  התובע המשיך לשבת בחיבוק ידיים גם לאחר שקג"מ השיבה לטרוניותיו [במכתבו נת/7] והבהירה לו, כי פניותיה לעתיד לא זכו למענה נאות ולא הוסדר עדיין הפיגור בתשלומים, וכן חזרו והפנו את תשומת ליבו לצורך להסדיר את זכויותיו מספטמבר 2001, כפי שפורט במכתב הזכויות [בנספח נת/8 ל-נ/1]. גם תזכורת זו לא גרמה לתובע לשנס מותניים ולמצוא מימון, ולו לתקופת ביניים, כדי להבטיח את רצף זכויותיו. התובע הודה שהבין ממכתב הזכויות את לוח הזמנים, שביטוח נכות ושאירים יתחדש רק אם יחדש את התשלומים בתוך התקופה שנקצבה, ולמרות זאת - לא שילם את דמי הגמולים [עמוד 5 לפרוטוקול, באמצע].

15.  התובע שם יהבו על פסה"ד של ביה"ד הארצי בתיק ע"ע 1341/01 רחל רפפורט - מבטחים, [עבודה-ארצי, מיום 19.3.03 (להלן - עניין רפפורט)], הדן בחובת קופת-גמל ליידע את עמיתיה בדבר פגיעה בזכויותיהם ובתוצאות אי מתן ההודעה; אין המקרים דומים. בעניין רפפורט דובר בעובדת שיצאה לשנת חל"ת ומעבידה לא שילם הפרשות בגינה, היא עשתה הסכם רציפות לשמירה על זכויותיה ובדיעבד התברר, שלא חודשו הזכויות לקצבת נכות. ביה"ד הארצי פסק, כי עובד רשאי להניח, שהסכם הרציפות שנעשה עימו מחזיר את המצב לקדמותו לא רק באשר לקצבת זקנה, לכן, חייב את מבטחים לתת למערערת תנאים מלאים, בהתאם למצג שהוצג לפניה. בענייננו - התובע קבל הודעות מקג"מ על תוצאות הפסקת התשלומים, ולא פעל לשינוי המצב, על אף שהפנו את תשומת ליבו לצורך לפעול לשם כך.

16.  העובדה שלאחר קבלת מכתב הזכויות, לא פעל התובע להסדרת תשלום הגמולים לחידוש חברותו בקג"מ, מאפילה על מחדלה, ככל שהיה כזה, כשלא הודיעה לו על האפשרות שביטוח הנכות והשאירים יבוטל עקב אי התשלום, עוד טרם בטל ביטוח הנכות. לא הוצגה הודעה כזו מצד קג"מ, אף שיתכן, כי נשלחה בעבר, בין ההודעות הקודמות שקבל התובע מקג"מ, שהרי כאלה נזכרו במכתביו השונים, אבל, משנתנה לתובע ההתראה, כפי שניתנה במכתב הזכויות, והוא לא עשה פעולה של ממש לצמצום נזקיו - אין לו להלין אלא על עצמו בלבד.

 

17.  התובע מבקש היום להעמידו בפני ועדה רפואית לשם הוצאתו לפרישה מוקדמת לגמלאות, מסיבות בריאות. סעיף 61 לתקנון קובע את תנאי הזכאות לפנסיית נכות ובהם תקופת הכשרה של 12 חודשי חברות, עד לארוע שגרם לנכות, ותשלום דמי גמולים ברציפות עד מועד הגשת התביעה. הצדדים חלוקים באשר למועד הפניה של התובע לקג"מ בנושא זה, ברם, וודאי שהיה זה לאחר הפסקת העבודה של התובע בעתיד ואחרי שנפסק תשלום דמי הגמולים. התובע אישר, כי כבר בפברואר 2002 ידע, כי כדי שחברותו בקג"מ תימשך - יש צורך בתשלום [עמוד 6, שורה ראשונה], ולדבריו, פנה לקרן כדי לשלם במרץ 2003, לאחר שקיבל כסף מהפשרה שהושגה בתביעה נגד עתיד [שם].

18.  התובע סבור, כי עצם העובדה שהודיע לקג"מ, כי ישלם כשתגמר התביעה, די בה כדי להכשיר את המשך חברותו בקרן. הוא גם טוען, שהטעו אותו לחשוב, שניתן לחדש את החברות בקרן, לצורך ביטוח נכות, תוך 24 חודשים, אחרת היה משלם קודם לכן "בוודאות" [בעמוד 6 לפרוטוקול]. שוב אנו עדים לניסיון של התובע להתנער מאחריות למצב שנוצר. עובדה היא, כי מיום שהופסק תשלום דמי הגמולים לא חידש אותו התובע, עד שחלפו גם 24 חודשים, ובכל התכתובת העניפה של התובע - לא מצאנו מכתב אחד בו הוא מתייחס לפעולה פשוטה של חידוש תשלום דמי הגמולים על ידו, הלכה למעשה.

19.  גרסתו של התובע אינה אמינה בעיני. מתקבל הרושם, כי משנכשל בתביעה נגד עתיד ולא הצליח לבטל את פיטוריו ולשוב לעבודה, מנסה התובע את מזלו בתביעה נגד הקרן ומקווה להיבנות, בדיעבד, מפגמים שנפלו בנוסח מכתב הזכויות. אך, גם כאן טוען התובע דבר והיפוכו: כנגד טענתו דהיום, כי מצבו עד יום הפסקת העבודה היה כזה שהיה מביא לקביעה שאינו כשיר לעבודה ולכן זכאי לפרוש עם פנסיית נכות [עמ' 6, למטה], עומדת תביעתו נגד עתיד בה דרש לבטל את פיטוריו ולהחזירו לעבודה [ראו: התביעה נגד עתיד - נת/1, ובקשה לסעד זמני - נת/17], משמע - לטענתו - היה כשיר לעבודה באותו מועד.

20.  נדמה, כי כל רעיון הפרישה לפנסיה מוקדמת מסיבות בריאות נולד לתובע רק כדרך פעולה חלופית, לאחר שהאופציה המועדפת עליו בתביעה המקורית נגד עתיד - לחזור לתפקיד עובד פעיל - לא צלחה. ב"זמן אמת" - סמוך להפסקת עבודתו והפסקת תשלום הגמולים לקג"מ - לא ביקש התובע לפרוש לגמלאות מסיבות בריאות ולא טען שיש להעמידו לפני ועדה רפואית עקב מצבו הבריאותי. דרישה כזו צמחה אט אט עד להצבתה גלוי וברור ב-19.2.04.[נת/12]

21.  גם אם נקבל את טענתו של התובע, כי חשב על אפשרות הפרישה המוקדמת מטעמי בריאות כבר ב-10/02 [במכתב לקג"מ מיום 6.10.02, נספח ע/6, כתב: "הודעתיכם, בשיחותי עימכם, שאינני בריא וכי בדעתי לבקש לצאת לפנסיה מטעמי בריאות ..."], הרי במועד זה כבר ידע שעליו לשלם את דמי הגמולים כדי לחדש את הזכאות לפנסיית נכות וחרף זאת - לא שילם כל תשלום.

22.  במועד זה, כשנה לאחר פיטוריו ולאחר הפסקת תשלום דמי הגמולים בגינו, אין כל ספק שהתובע היה מודע לנזק המצטבר שנוצר לזכויותיו בשל חלוף הזמן בו לא מועברים תשלומים שוטפים לקג"מ. זאת - הן מנסיונו הקודם של התובע בשנת 1999, הן מהודאתו בעדותו, כי כבר בפברואר 2002 ידע שעליו לחדש התשלומים כדי להבטיח זכויותיו בקג"מ, הבא לידי ביטוי גם במכתבו לקג"מ מיום 14.2.02 בו ביקש למנוע פגיעה בזכויותיו עד לסיום התביעה נגד עתיד והודיע "ברחל בתך הקטנה", כי לא יוכל לשלם את התשלומים הנדרשים מכיסו, והן מההתראות שקיבל מקג"מ במכתב הזכויות מיום 19.5.02 ובהבהרה הנוספת מיום 20.6.02. יש, אפוא, מידה רבה של היתממות כשהוסיף התובע וכתב - במכתבו הנ"ל מאוקטובר 2002 - שיראה בקרן אחראית ל"נזק שייגרם".

 

23.  לאן שלא נפנה ומכל כיוון שבו נבחן את השתלשלות העניינים נמצא, כי התובע הוא שהעדיף להרעיף על קג"מ, במועדים הרלבנטיים, מכתבים ולא תשלומים. תחילה הציג את מעבידתו לשעבר כגורם שיצטרך לשלם במקומו, בבוא היום, ועל אף שהיה ברור לתובע שהפסקת התשלומים באופן שוטף פוגעת בזכויותיו בקג"מ לא טרח להבטיח את רציפות הזכויות בתשלומי ביניים מצידו. משהסתיימה התביעה נגד עתיד, בלא שזו חוייבה לשלם לקג"מ בגין התובע, עבור התקופה מ-9/01 ואילך, ראה התובע בקג"מ את הגורם ה"חייב", כביכול, לדאוג לשמור על המשך זכויותיו ללא שישלם את דמי הגמולים. פניות כאלה ואחרות אל קג"מ אינן ממלאות את החסר - תשלום דמי הגמולים בגין התובע מספטמבר 2001 ואילך.

24.  התובע נמנע, מסיבותיו, מלעשות את הדבר היחיד שהתחייב ממצבו כחבר יחיד בקג"מ - לדאוג לתשלום סדיר של דמי הגמולים לקרן. כך היה עליו לעשות, מלכתחילה, כאשר פוטר ב-9/01, ולא לחכות שבסוף התביעה נגד עתיד היא תחוייב בתשלום - חיוב שלא בא לעולם. וודאי שהיה עליו לשלם בפועל דמי גמולים כשקיבל את מכתב הזכויות ב-5/02 כשעדיין ניתן היה לחדש את חברותו בקרן ולהתחיל תקופת הכשרה בהתאם [עדות מר אריאל, בעמ' 9].

25.  גם לו היתה מתקבלת ההכרעה לה ציפה התובע בתביעה נגד עתיד, שיוחזר לעבודה ועתיד תחוייב בתשלום כזה או אחר לקג"מ, לא היה זה ממלא, בדיעבד, את החסר בתשלום דמי הגמולים ולתקופה שחלפה ללא תשלום היה מחיר באבדן הרצף, המשליך על הזכאות לפנסיית נכות. לכן, על אחת כמה וכמה שהיה על התובע למהר ולחדש את התשלומים השוטפים, כאשר קיבל את מכתב הזכויות, שהעמידו על תוצאות אי תשלום דמי הגמולים.

26.  לו היה התובע מחדש את התשלום לקג"מ, לכל המאוחר עם קבלת מכתב הזכויות (ומובן, כי ראוי היה שיפעל לשם כך עוד קודם לכן), כי אז, במועד בו העלה את בקשתו לפרישה מסיבות בריאות - לשיטתו, במרץ 2003 - היה כבר חבר פעיל בקג"מ עם תקופת הכשרה נחוצה. בהעדר תשלום רצוף אין רלבנטיות למועד בו פנה התובע בבקשה לצאת לפנסיה מסיבות בריאות, אולם, לשלמות הדיון אציין, כי בנושא זה אין די בהזכרת רצון לפרוש או בבקשת כללית לפרטים, כפי שעשה התובע ב-31.7.03, תוך אזכור פניות טלפוניות מ-3/03 [במכתבו נספח נת/9 ל-נ/1]; ויוער, כי הכיתוב: "בקשה לפרישה מוקדמת מטעמי בריאות", המופיע בזוית השמאלית העליונה של נת/9, ובאלכסון, נחזה כרישום אישי של התובע, השוו פנייתו מ-19.2.04, בה הנדון: "פרישה לפנסיה מוקדמת מטעמי בריאות" [נספח נת/12]. מכל מקום - בדין לא נעתרה קג"מ לבקשתו המאוחרת של התובע להעמידו בפני ועדה רפואית.

27.  ראיית התובע כמבוטח בקרן חרף התקופה הארוכה בה לא שולמו דמי גמולים בגינו תפגע בשוויוניות בין חברי קג"מ ותהיה על חשבון העמיתים האחרים; לכך אין כל הצדקה.

28.  סוף דבר - התביעה נדחית. הואיל והתביעה הינה מתחום הביטחון הסוציאלי כל צד ישא בהוצאותיו.

29.  זכות ערעור לבית-הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק-דין זה.

 

 

ניתן היום, 12 במאי 2006 (י"ד באייר, תשס"ו), בהעדר.